אשטנגה יוגה – שמונת אברי היוגה
אשטה= שמונה, אנגה= ענפים או איברים. שמונת אברי היוגה על פי פטנג’לי הם:
יאמה –צווים אוניברסליים ומוסריים (בין אדם לחברו): אהימסה – אי אלימות, סאטיה – אמת, אסטיה – לא לגנוב, ברהמצ’ריה – איפוק או ריסון עצמי, אפריגרהה- לא לחמוד
ניאמה – כללים של משמעת עצמית והתנהגות אישית: סאוצ’ה – טוהר, נקיון עצמי, סנטושה – שביעות רצון, טאפס – להט או סיגוף, סבדהאיאיה – לימוד עצמי, אישווארה פראנידנה – אמונה באל
יאמה וניאמה שולטות בתשוקות וברגשות של היוגי ושומרות על הרמוניה בינו לבין שאר בני האדם.
אסאנה – אסאנה משמעותה תנוחה. האסאנה יוצרת יציבות, בריאות וקלות איברים. תנוחה יציבה ומהנה יוצרת איזון מנטלי ומונעת הפכפכות של המייינד. ע”י התירגול מפתחים זריזות, שיווי משקל, עמידות וחיוניות רבה. תרגול האסאנות ,להבדיל משיטות ההתעמלות האחרות, מאפשר את השליטה על המינד, האינטלקט והעצמי ויוצר הרמוניה של גוף ונפש.
פרנייאמה – שליטה בנשימה ובאמצעותה שליטה במינד
פראטיהארה – התכנסות או כינוס החושים. ניתוק המינד ושחרורו משליטת החושים והעצמים החיצוניים. הטבע של החושים הוא לרצות להתקשר באופן תמידי עם אובייקטים חיצוניים. כשתשומת הלב שלנו פונה החוצה המחשבות מתחילות להעסיק את ההכרה. על ידי תרגול בפרטיהארה מושגת שליטה בחושים, והיוגי הופך אדון לחושיו.
דהארנה – ריכוז. במצב זה המתרגל מרטכז לחלוטין בנקודה אחת או במשימה שבה הוא שקוע לחלוטין. יש צורך בהשקטת המינד כדי להגיע למצב של ריכוז מוחלט.
דהאינה – מדיטציה. המינד שתורגל להישאר ממוקד בנקודה מסוימת, מקבל את היכולת לזרום ברציפות ללא הפרעה. זרימת המחשבה משולה לזרימתו הקבועה והיציבה של שמן, אשר מוזגים אותו מכלי אחד לשני. כאשר זרימת הריכוז נעשית ללא הפרעה התודעה נכנסת למצב של דיהאנא.
סמהדי – מצב של מודעות על. נחשב כרגע השיא של היוגה, המצב אליו שואף להגיע כל יוגי, שבו יש אחדות של המודט עם האובייקט שעליו מתרגלים את המדיטציה, בו הסובייקט נהפך לאובייקט ובה מתאחד המודט עם הרוח האוניברסלית.
ניתן להמשיל את שמונת האיברים לתהליך צמיחת העץ: לעץ יש שורשים, גזע וענפים כשכל אחד עומד בפני עצמו אבל כל מרכיב לבדו לא יכול להפוך לעץ, רק יחדיו כל החלקים האלה הופכים לעץ. היוגה גם היא כמו העץ: הכלל האוניברסלי של היאמה מייצג את השורשים. המשמעת של ניאמה מרכיבה את הגזע. אסנות הם כמו הענפים. פרניאמה שממלאת את הגוף בנשימת החיים מייצגת את העלים. פרטייהארה היא קליפת העץ, המונעת מהאנרגיה של החושים לברוח החוצה ומכנסת אותם בתוך הגוף ומאפשרת ליוגי למצא אושר אמיתי בתוך עצמו. דהרנה היא הלשד הזורם בכל הגוף ומחזיק אותו יציב עד שהוא מלבלב עם פירות הדהיינה, אשר בתגובה מבשיל לפירות הסמהדי. כמו שסיום העץ הוא בניחוח הפירות, הסיום של עץ היוגה הוא בטעם שבניחוח העצמי.