שיטת איינגאר יוגה פותחה על ידי ב.ק.ס איינגאר, ומאפשרת לימוד מעמיק של אסאנות (תנוחות) ופראנייאמה (שליטה בנשימה).
השיטה מתמקדת בשלושה היבטים עיקריים:
טכניקה – באמצעות מנח (alignment) נכון של הגוף, יכול הגוף להתפתח בצורה אנטומית והרמונית נכונה. השיטה שמה דגש על הדיוק בתנוחה ועל הפרטים הטכניים והמורכבים, והם אלו שמאפשרים לנו את הגישה לא רק אל הגוף השלדי, השרירי – הפיזי, אלא גם את העבודה העמוקה והמעודנת יותר פנימה אל התודעה – אל המיינד. כל גוף שונה מרעהו, ולכל אדם נקודות חולשה וחוזק, על-כן איינגאר פיתח גם את השימוש באמצעי עזר (Props) כדי לעזור לגוף להיכנס לתוך התנוחה ולבצע אותה במנח הנכון. אמצעי עזר אלו הינם אביזרים כמו בלוק עץ, כיסא, שמיכות וחגורות, העוזרים לתלמיד להתאים או לתמוך את גופו בעת השהייה בתנוחה, ומאפשרים לו לעבוד בטווח התנועה הבטוח והאפקטיבי עבורו.
סיקוונס – משמעו רצף נכון של תרגול האסאנות והפראניאמה. איינגאר ערך באופן שיטתי מעל 200 אסאנות וכן גם טכניקות של פראנייאמה. הוא מיין וסידר אותן מן התנוחות הפשוטות אל המורכבות ביותר, כדי לאפשר למתרגל המתחיל להתקדם צעד אחר צעד מן התנוחות הבסיסיות ביותר אל המתקדמות ביותר ולהשיג באמצעותן גמישות, כוח ורגישות בגוף, בנפש (מינד). גם במהלך שיעור בודד, התנוחות מבוצעות ברצף מסויים, כך שלא כל תנוחה יכולה לבוא לפני או אחרי תנוחה אחרת. רצף זה יוצר אפקט מצטבר רב עוצמה, ומאפשר למתרגל להגיע בסוף התרגול למצב מנטלי-רגשי של שקט, שלווה ורוגע.
תזמון – מתייחס לאורך הזמן המושקע בשהייה בתנוחות או בפראניאמה. לפי איינגאר, תנוחות לא ניתן לבצע במהירות או ללא מודעות, לוקח זמן להיכנס אל התנוחה ולהיות יציב בה. שהייה ארוכה בתנוחה לא נועדה כדי להראות כמה זמן אני יכול להחזיק בתנוחה, אלא כדי לאפשר לאפקט של התנוחה להיבנות, “להיספג” ולהגיע עמוק יותר, אל השכבות הפנימיות של הגוף הפיזי והמיינד.
על-כן, יוגה בשיטת איינגאר הינה שיטה מדויקת ומובנית לתרגול תנוחות היוגה המסייעת בחיזוק הגוף ובהרפיית תודעה. התרגול הוא פיזי ומנטאלי כאחד – הוא מפתח עוצמה, גמישות ויציבה נכונה לצד איזון, חיוניות ושלווה פנימית.